בפניי בקשה לפסילת חוות-דעתו של מומחה בית-המשפט, פרופ' חיים המרמן ומינוי מומחה רפואי אחר במקומו.
רקע
1. המשיבים הגישו נגד המבקשת תביעה לפיצוי נזקי גוף, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.
2. על פי הנטען בכתב התביעה, המשיב 1 פריד מרעי ז"ל יליד 1957 (להלן:
"המנוח") היה מעורב בתאונת דרכים ביום 28.8.2005 תוך כדי נהיגה במונית ובמהלך חזרה מהעבודה (להלן:
"תאונת הדרכים").
3. פרופ' חיים המרמן, מנהל חטיבה הקרדיולוגית בבית החולים רמב"ם, מונה על-ידי בית-המשפט ביום 25.5.2011, לבדיקת הקשר הסיבתי שבין פטירת המנוח לבין תאונת הדרכים נשוא התובענה (להלן: "
המומחה").
4. המומחה ערך (ביום 13.7.2011) חוות דעת בכתב. אליבא דמומחה, התנאים החריגים של העבודה, הדחק והתאונה שלהם נחשף, ביום פטירתו מהווים גורם להתפתחות כשלון לב חריף ובהמשך הפרעת מקצב סופנית ודום לב. להערכת המומחה, המנוח לקה במוות פתאומי על רקע של אוטם לב חד, או כשלון לב חד. בהנחה שאכן היה חשוף על פי התביעה לעבודה חריגה ולמצב דחק, הרי אלה תרמו ואף גרמו למותו (להלן:
"חוות הדעת").
הבקשה
5. המבקשת טוענת, כי יש לפסול את חוות-הדעת, וזאת מהטעמים הבאים.
ראשית, לא הוגש וס"ר תקין על ידי המשיבים,
שנית, המבקשת לא ידעה כי המשיבים פנו למומחה הרפואי,
שלישית, המומחה לא ידע על קיום הצד השני- המבקשת,
רביעית, בפני המומחה עמדו מסמכים אסורים, כגון מסמכי מל"ל שונים אשר חל איסור להמציאם למומחה וכתב התביעה על נספחיו הכולל גיליון חקירה ורישומי עדויות בנדון של המשטרה, חומר שאינו בבחינת חומר רפואי ואשר נשלח למומחה בניגוד גמור לדין.
חמישית, המומחה הרפואי קבע ממצאים עובדתיים על סמך כתב התביעה. לטענת המבקשת, בהתנהלות המשיבים והמומחה נפלו פגמים רבים ומהותיים אשר לטענת המבקשת מחייבים פסילת חוות הדעת שאינה אובייקטיבית כנדרש ממומחה בית המשפט. חוות הדעת ניתנה במעמד צד אחד וקולה של המבקשת לא נשמע ולא ניתנה לה הזדמנות להציג עמדתה בעניין.
התגובה
6. המשיבים מתנגדים לבקשה. לגישתם, וס"ר נשלח למבקשת מספר פעמים, ורק בתאריך 13.7.2011 נדרשו להמציא וס"ר חתום על ידי כל היורשים בצירוף צו ירושה. המשיבים הכינו וס"ר נוסף אשר עודנו בשלב החתימות לכל היורשים. טענת המבקשת כי לא נמסר וס"ר חתום על ידי המשיבים נובעת מסיבות התלויות במשרד ב"כ המבקשת. לטענתם, המנוח היה אדם בריא ותיקו הרפואי נקי לחלוטין ועל כן מתקשה המבקשת ו/או אינה יכולה למצוא מסמך רפואי כלשהו לטובתה.
7. אליבא דמשיבים, טענת המבקשת כי לא ידעה שהמשיבים פנו למומחה הרפואי אינה מתקבלת על הדעת. לטענתם, בקדם משפט דנו הצדדים בבקשת המינוי אשר התקבלה באותו דיון, העתק מפניית המשיבים למומחה נשלחה לב"כ המבקשת בדואר, התיק נקבע לעיון בימ"ש ליום 27.7.2011, החלטות בית המשפט בעניין המינוי נשלחו לב"כ המבקשת, ב"כ המבקשת לא יצר קשר עם הצד השני ו/או הגיש בקשה כלשהי בעניין המומחה הרפואי וכל המסמכים אשר נשלחו למומחה הרפואי נמצאים ברשות המבקשת מתחילת ההליך ולא נמסרו מסמכים חדשים שאינם בידיעת המבקשת. טענת המבקשת כי המומחה הרפואי לא ידע על קיומם בתיק, אינה מתקבלת, מאחר ונשלח למומחה כתב התביעה ובקשת המינוי בה מצוינים פרטי ב"כ המבקשת.
8. המשיבים טוענים, כי טענת המבקשת באשר למסמכים האסורים אשר עמדו בפני המומחה אינה מתקבלת ולא מבוססת. לטענתם, בתיק הנדון ישנן נסיבות מיוחדות, הן פטירת המנוח אשר לא מאפשרת בדיקת המנוח והן תיקו הרפואי הנקי של המנוח. גם בידי המשיבים אין מסמך רפואי מלבד המסמכים אשר הוגשו לבית המשפט ואשר צורפו לכתב התביעה ולבקשה למינוי מומחה רפואי. לטענתם, אילו לא נשלחו כתב התביעה ובקשת המנוי, לא ניתנת האפשרות למומחה הרפואי, ליתן חוות דעתו רק בשלושה מסמכים רפואיים המצויים בתיק. למומחה לא צורפה חוות דעת פרטית ולא צורף מסמך רפואי אחר אשר נחשב כחוות דעת חבויה.
9. עוד טוענים המשיבים, כי מסמכי המל"ל אינם מהווים קביעה כלשהי לעניין הקשר הסיבתי, אלא מלמדים על עובדות בלבד.
10. לעיצומם של דברים, טוענים המשיבים, כי המומחה פעל בתום לב, במומחיות רבה ובמקצועיות רבה. המומחה הרפואי לא חרג מסמכותו כלל. לטענתם במידה ולא נשלחו כתב התביעה ובקשת המנוי, לא יכול היה המומחה לחוות דעתו בפלוגתא. הפלוגתא בין הצדדים הוגדרה בהחלטת המנוי, כאשר הוחלט שאלת הקשר הסיבתי בין הפטירה לבין התאונה. למומחה נשלחו שלושה מסמכים רפואיים בלבד, אשר נמצאים ברשות הצדדים, שחרור המיון, דו"ח ניתוח גופה וכן אישור היסטוריה רפואית של המנוח בבית החולים הלל יפה. המסמכים שצורפו למומחה הינם חיוניים בנסיבות העניין המיוחדות ואין כל מקום לפסילת חוות-הדעת.
תגובת המומחה
11. המומחה התייחס לבקשה בתגובתו מיום 19.9.2011 וטען כי הכין והגיש חוות דעתו הרפואית למיטב ידיעתו המקצועית ועל פי התיעוד והמסמכים שהועברו אליו.
דיון
12. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתגובת המומחה, הגעתי למסקנה כי המקרה שבפניי אינו מצדיק את פסילת חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, הכל כמפורט להלן.
13. הלכה היא, כי לא בנקל יורה בית המשפט על פסילת חוות דעת מומחה. פסילת חוות הדעת תעשה במקרים נדירים בהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או מקרים בהם פעל המומחה בחוסר תום לב (ראה
רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו (4) 673, רע"א 7714/05
כהן נ' רשות הנמלים תק-על 2006(1) 1736, רע"א 4195/02
סהר ציון נ' ליפשיץ, פ"ד נו(5)774, רע"א 8000/04
רשות הנמלים נ' גמליאלי תק- על 2004 (4) 712).